באנו הנה כדי לצמוח ולגדול. איך אני יודעת? אני מסתכלת על תינוקות ופעוטות .הם לא נחים לרגע, אלא בהתפתחות מתמדת, תמיד לכיוון השלב הבא. הלאה והלאה. מגלגול לזחילה לישיבה לעמידה להליכה. איזה פלא זה שהנכדון שלי שהרגע נולד רוצה לפנות מדיח. "נכון אני גדול סבתא"? הוא שואל, נכון שאני יכול לפנות מדיח להכין עוגיות, לשטוף את הבית, לנגב בשירותים, להכין בצק, נכון אני גדול?
הורים עלולים למצוא את עצמם כל היום בלא לא לא. תיזהר! עדיף שלא תנסה כי אתה עלול ליפול לשבור להישבר להתלכלך אתה קטן מידי זה מסוכן! רק שלא יקרה לו כלום. חברות! מסוכן לחיות. החיים מסוכנים. פעם שמעתי הצעה למי שממש מפחד-להיכנס לחדר מבודד, עם אוכל ושתיה, ולחיות שם. הכי בטוח. לא פחות מאורך חיים חשובה איכות החיים, ומה שמאפשר איכות חיים זה להיות בהתפתחות מתמדת. את חוששת שהילד יחווה כישלונות? הכישלון הגדול ביותר הוא לא להעז.
מה ההשלכות של חיים כאלה, של ילד שלא מתנסה ומעז?
כמה אפשרויות וכולן גרועות: האחת, משהו בו יכבה.. הוא יפתח נמנעות. גם אם כן ירשו לו, הוא עלול לסרב כי הוא חושש להיפגע. זה הרי איום ונורא להיפגע, כך הבין.
האפשרות השנייה, אצל המרדנים, היא שהוא ינסה בדרכים שונות לצמוח ולהתפתח, ילמד לשקר, לעגל פינות, אני עושה שיעורי בית אצל חבר ובאמת מסתובב בעיר, אני כאילו בישיבה ובאמת עושה סנפלינג במדבר יהודה, אני בפעולה ובאמת אני מתנדב במד"א ואי אפשר לשתף את הבית כי הם ימנעו ממני את הצורך הכל כך בסיסי בשבילי של צמיחה והתקדמות.
הרי אנחנו רוצים שהבית שלנו היה מרחב לצמיחה. מקום בו כולנו נוכל לצמוח, להיות יותר אנחנו בעולם הזה, להתחבר לכוחות שלנו כדי לגדול ולהיטיב לסביבה. זה החזון המשותף לכולנו.
אם הבית מצמצם וחוסם כוחות, הילדים עלולים לחוות את הבית בצורה שלילית, רק לרצות לצאת, ולצמוח במקומות אחרים. אז מה הפתרון?
בואו נהפוך את הבית לאזור המצמיח שלנו ושל ילדנו!
מי מכין לנו היום ארוחת ערב?
בטח שאת כבר יכולה להכין פנקייקים! זה פשוט, אני אלמד אותך. רוצה?
לכי למחנה בני עקיבא ,בוודאי! שמחו הורי. התנדבות במד"א? מדהים! תתפתחי ותתרמי. את רוצה לעבוד? נהדר! את תצמחי דרך מקום עבודה קבוע. הדרכת שחיה? רעיון נהדר! בטח
כאשר הילד חווה את התמיכה של הוריו ברצון הטבעי שלו להיות עצמאי, לגדול ולהתפתח, הוא מקבל חיזוק משמעותי וגיבוי לרצונו וליכולותיו.
מה צריך בשביל זה? דבר ראשון. אמונה. אמונה בילד, אמונה בה', אמונה בתהליך , אמונה בעצמכם. דבר שני-מוכנות לשלם מחירים. אני קוראת לזה: שכר לימוד. את מוכנה שהכיריים יהיו מלוכלכות מבלילה של פנקייק? בכל זאת היא בת שמונה. את מוכנה לקבל אותו אחרי כישלון או פדיחה שהייתה לו או שאסור לעשות טעויות אצלכם? מוכנה לקבל תוצאות לא מושלמות?
ביד אחת- לעודד לעצמאות, לשמוח ולחזק את הרצון לצמוח ולגדול, וביד השנייה- לא להתעלם ולא להזניח. ללמד, ללוות, לתווך לילד את הדרך שלו לעצמאות. "נכון, את יודעת למה הצלחת נשברה? כי כשהיית בדרך להניח אותה על המדף, העיניים שלך היו כבר במדיח שוב. בצלחת הבאה תעקבי עם העיניים עד הסוף. ועכשיו בואי נלמד מה עושים עם שברי צלחת שמפוזרים בכככככול הסלון. מה את אומרת, איך כדאי לאסוף"?
לצמוח ולהצמיח, אולי יהיה לך לא נוח לטווח קצר, אבל סיפוק ושמחה מובטחים לך ולהם בעתיד הקרוב והרחוק