מצווה גדולה להיות בשמחה. תמיד


איך אני מתחברת למצווה הזאת בשנה האחרונה. איזה מצווה מתוקה.איזה כיף.


תהיו בשמחה, אומר לנו רבונו של עולם, כדאי לכם. מי לא רוצה? אני זוכרת, כאשר הייתי בת עשרים בערך, כבר נשואה+  אחת וחצי, סבא שלי, זכרונו לברכה, שאל אותי: “תמלה, מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה” ?


“שמחה, סבא”.עניתי לו. סבא שלי, פקיד מכס זה חמישים שנה, לא הבין בכלל. גם קצת לא שמע.” שמחה. שמחה , סבא. זה מה שאני רוצה. ”


תנועת ביטול מצידו היתה התגובה. אז חשבתי שהוא לא מבין  אותי בכלל. דור של הישרדות בשואה לא מדבר ככה .מה פירוש? צריך לשרוד, צריך לחיות. שמחה זה כבר לוקסוס. כמו אהבה.


“סבא היה לבד, אני הייתי לבד, אז התחתנו”. ככה סיפרו לי הסבתות משני הצדדים. הישרדות זה היה שם הסיפור.


היום כולם רוצים יותר. שמחה, אהבה, רוגע, נחת. יש רק בעיה אחת. שמחה, כמו רוגע, כמו אהבה, היא תוצאה. היא תגיע בעזרת השם. כשיקרה משהו. או כמה דברים.


זו השאלה שצריך לשאול: מה צריך לקרות כדי שאהיה שמחה? מה גורם לי שמחה? ולא, אל תגידו אם הבעל/הילדים/המצב הכלכלי.


על מה אני יכולה לקחת אחריות בנוגע לשמחה שלי? סטיבן קובי, בספרו המומלץ “שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד” מגדיר מהו אדם “פרואקטיבי”. זהו אדם שממקד את כוחותיו בתחום האחריות שלו. שעושה ופועל מה שביכולתו בכדי להשפיע על חייו, ועל רגשותיו.  ממילא אדם כזה הוא שמח, הוא חיובי, הוא רגוע. ההיפך מאדם “ריאקטיבי”, זה שמגיב כל הזמן למציאות. במקום ליזום ולהשפיע ולהוביל, הוא יתלונן, יאשים ויקטר.


את רוצה להיות שמחה? תעשי בשביל זה משהו. די להיות קורבנות. כל אחת יכולה לשמח את עצמה. לעשות סיבוב בחוץ לא עולה כסף. לשים מוזיקה בפול ווליום. לקפוץ לקפה אצל חברה. לישון צהריים. כשאנחנו שמחות, זה משפיע על כל המציאות. לא סתם זו מצווה גדולה. עצה גדולה להיות בשמחה תמיד. הברכה מגיעה דווקא  כאשר אנחנו בשמחה.


לורה דויל, בספרה החשוב “לדעת להיכנע”, מציעה לנשים לעשות כל יום שני דברים שעצם העשייה משמחת, כגון לנמנם, לראות סרט טוב, לעשות אמבטיה חמה, ושני דברים, שתוצאות העשייה משמחות, כגון: לסדר מגירה לפסח, לעשות ספורט, להחזיר את הספרים לספריה.


כשאנחנו מטפלות בעצמנו, ומכבדות את הצרכים שלנו, קל לנו יותר להתמודד עם אין סוף המשימות ו”הצריך” שמסביב. לא פעם אני מתפלאה, אחרי שנת צהרים קצרה, על ההבדל בין הלפני והאחרי. אני קמה ממנה עם מרחב חדש בתוכי. יצרתי כלי חדש לשמחה ולברכה.


יש היום כמה חידושים בחיי, שאני לא מוותרת עליהם. אני לומדת את המתכון לשמחה. איך להיות אישה חיונית ומלאת אנרגיות, אמא שמחה וכיפית. היום לא אוותר על השמחה בחיי. על השעשוע, על הצחוק. על המרחב בנפש שיוצר מילוי רצונותי וצרכי. אני נשכרת, וכל מי שסביבי. מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד!